פרס שולמית אלוני

שולמית אלוני הייתה סמל ומופת למאבק נחוש וחסר פניות לזכויות האדם, צדק חברתי וחיים משותפים. בעשייתה הציבורית כמנהיגת אופוזיציה, כשרת חינוך וכשרת תרבות פעלה להגשמת ערכים אלה, פרצה דרכי שיח והתנהלות חדשים, והיוותה לרבים מקור השראה.

פרס שולמית אלוני נועד לטפח יוצרים במגוון סוגות היצירה, אשר עשייתם מעלה תרומה משמעותית לביסוס מורשתה של שולמית אלוני, ולמיצובה כתשתית ערכית לחברה ישראלית הומנית, מתוקנת ושחורת שלום.

קרן פרס שולמית אלוני ותיאטרון יפו מזמינים בזאת מפיקים ויוצרים בתחום התיאטרון ובתחום הקולנוע להגיש יצירות תיאטרוניות וקולנועיות כמועמדות לפרסי שולמית אלוני לשנת 2018. הפרסים יוענקו ליצירות בעלות זיקה לתרבות העברית ולתרבות הערבית המקדמות זכויות אדם, צדק חברתי וחיים משותפים.

**טקס חלוקת פרסי מפעל חיים לסופר סמי מיכאל ולמייסד תזמורת נצרת הוביל רדואן ופרסי יצירה ע"ש שולמית אלוני התקיים ב- 10/12  (יום זכויות האדם הבינלאומי) בתיאטרון יפו.

השתתפו: יוסוף אבו ורדה, איתי טיראן, עידית טפרסון, ראודה סלימן, 
תאמר נפאר, מקהלת הנשים הערבית יהודית "ראנה" ותזמורת נצרת.

בפרסי היצירה ע"ש שולמית אלוני זכו:
"השימוע" מאת רננה רז
 "אחרייך" מאת ראנה אבו פריחה
בציון לשבח זכתה: 
"רק בהצבעה "

הסופר סמי מיכאל שקיבל פרס מפעל חיים ע"ש אלוני בביקורת חריפה על עמיתיו הסופרים: "לוקים בלאומנות לוהטת. עצוב שלסופרים בכירים בארץ יש שני פנים המתבטאים בחיבור לשלטון התומך בהתנחלות וזומם להביא חורבן על הדמוקרטיה"

 מאת: נדב גלאון

ההצגה "השימוע" מאת רננה רז, והסרט "אחרייך" מאת ראנה אבו פריחה זכו הערב (שני) בפרסי היצירה על שם שולמית אלוני. הפרסים, בסך שלושים אלף שקלים כל אחד, הוענקו בטקס לזכר אלוני שהתקיים בתיאטרון יפו זו השנה הראשונה ויתקיים מדי שנה ב – 10 בדצמבר, יום זכויות האדם הבינלאומי. וועדת הפרסים, בראשות אשת התקשורת ענת סרגוסטי, בחרה ביצירות הזוכות מתוך עשרות יצירות שהוגשו, כולן בעלות זיקה לתרבות העברית ולתרבות הערבית ומקדמות זכויות אדם, צדק חברתי וחיים משותפים – שלוש סוגיות ערכיות שעליהן לחמה ואותן קידמה שולמית אלוני במשך שנים רבות בציבוריות הישראלית. לשלב הגמר העפילו עשר יצירות.

בנוסף ליצירות שזכו בפרסים הכספיים זכתה ההצגה "רק  בהצבעה", מאת אפרת שטינאלוף בציון לשבח מחברי הוועדה. בטקס הוענקו גם פרסי מפעל חיים על שם אלוני לסופר סמי מיכאל ולמנצח ולמוזיקולוג סוהיל רדואן, מייסד התזמורת הערבית של נצרת. את הפרס מטעם מיכאל קיבלה רעייתו רחל שנשאה מטעמו דברי ביקורת קשים על ממשלת ישראל וביקורת נדירה על עמיתיו הסופרים. את הטקס הנחו השחקן איתי טיראן והשחקנית ראודה סלימאן.

מדבריו של סמי מיכאל :

" די להשוות בין שני ראשי ממשלה, יצחק רבין ובנימין נתניהו, או בין שני רבנים – הרב קוק והרב הראשי יונה מצגר, שבימים אלה כלוא מאחורי סורג ובריח בגין קבלת שוחד, כדי לדעת מה באמת השתנה כאן. די להשוות בין שרי משפטים שכיהנו בעבר ואשר גוננו על הדמוקרטיה לעומת מה שאנו עדין לו היום – קעקוע יסודות המערכת המשפטית. יש לנו עם חרוץ ואינני יודע איך הוא מרשה למושחתים שנכונים למכור את טובת המדינה בעבור בצע כסף והישגים אישיים למשול בוץ ". בהמשך התייחס מיכאל לעמיתיו הסופרים – "אני חש שרוב הסופרים בארץ לוקים בלאומנות לוהטת. לעיתים אני תוהה מי מוביל את מי – השלטון או הסופרים המתגייסים לשרתו מרצון. עצוב שלסופרים בכירים בארץ יש שני פנים- פנים מזוייפים של שמאל המוניסטי בחו"ל ופנים אמיתיים בארץ המתבטאים בחיבור הדוק בסתר לשלטון התומך בהתנחלות וזומם להביא חורבן על הדמוקרטיה "

ההצגה "השימוע" מאת רננה רז, המספרת את סיפורו של המורה אדם ורטה שהודח מתפקידו לאחר שימוע במשרד החינוך בעקבות הבעת דעה פוליטית. מנימוקי ועדת הפרס : "באמצעות שימוש במשאבים מינימליים, ובאמצעות טכניקה יצירתית של האזנה לשימוע המקורי שנערך למורה אדם ורטה תוך כדי ההצגה, מביאה רננה רז לקהל את תמלול השימוע עצמו. זהו טקסט שכאילו משרטט צעד אחר צעד את אותו "מדרון חלקלק" אמורפי ממרחב דמוקרטי מאפשר למרחב שאיננו כזה. כל הדיונים התיאורטיים על מהות הדמוקרטיה, משמעות חופש הביטוי, תפיסות יחסיות של מוסר ועוד מומחשים בתוך הטקסט, עד שקשה להאמין שאיננו תסריט, אלא תמלול אמיתי של שימוע שנערך למורה בישראל."

 הסרט "אחרייך" מאת ראנה אבו פריחה, המספר את סיפורה האישי של משפחתה הבדואית שברחה באישון לילה מהכפר שלה ליישוב עומר הסמוך ונתקלת בקשיים לקבור את אם המשפחה ביישוב היהודי. מנימוקי ועדת הפרס :  הסרט עובר באופן עדין בין האישי לפוליטי, בין עברית לערבית, בין המשפחה לחוויותיה של הבימאית עצמה.זוהי יצירה שלמה, מרגשת, עדינה שמוליכה את הצופים לאורך הסיפור המשפחתי ומעוררת הרבה אמפטיה כלפי המשפחה הבלתי רגיל. הסרט שופך אור על החברה הישראלית שעדיין לא מסוגלת להתמודד עם רב תרבותיות.

מנימוקי פרסי מפעל החיים :

פועלוהמבורך ורב השנים של סמי מיכאל, כתיבו העשירה וכשרונו הייחודי איפשרו לו לעסוק בקונפליקטים זהותיים וקיומיים של יהודים וערבים, נשים וגברים במרחב הישראלי-פלסטיני ובמזרח התיכון והכל בכתיבה מלאת געגועים מהולה בתקוה שאינה נמוגה.בעשייתו הציבורית, האמנותית והאזרחית, ניצב מיכאל רהוט ונחוש כלוחם למען שלום וחיים משותפים, למען צדק חברתי,למען שוויון הזדמנויות ולמען חירויות הפרט. בשפע כישוריו ובהתייצבותו המוסרית מהווה לנו ולאלפי ישראלים במדינה דוגמה ומופת – מגדלור לכל אלו המבקשים את דרך השלום, החירות והצדק.

 הפרס הוענק לסוהיל רדואן על עשייתו רבת השנים כמייסד, כמנצח, וכמנהל תזמורת נצרת למוזיקה ערבית וכמי שמנחיל ומנגיש את תרבות המוזיקה הערבית למבצעים וליוצרים ערבים ויהודים בארץ ובעולם, ומביא אותה למרכז הבמה. רדואן ראוי להערכה מיוחדת על פועלו כמשמר מסורת המוזיקה הערבית, כפורץ דרך בשיתופי פעולה בין אמנים יהודים וערבים. גם כשהמציאות הישראלית הקשתה, צמצמה ולא חיבקה, לא את המוזיקה הערבית הקלאסית ולא את יוצריה ואת היצירה החדשה, קולו של רדואן, והצלילים שיצאו מבית מדרשו, נתנו תקווה לקהל ברחבי הארץ שהמוזיקה הערבית תישמר גם כאן.

פרס היצירה על שם שולמית אלוני ליוצרים, אמנים ומוסדות תרבות הוענק זו השנה הראשונה ויוענק מדי שנה ביום זכויות האדם הבינלאומי, ה- 10 בדצמבר. הפרס, יוזמה משותפת של יוסי פרוסט ותיאטרון יפו, חבריה ובני משפחתה של אלוני, מוענק מטעם קרן להנצחתה של אלוני, המנוהלת במשותף על ידי מיכל רפאלי-כדורי ופרופ' עמית שכטר שהיו יד ימינה של אלוני במשך שנים רבות. יושבת ראש הקרן היא השגרירה לשעבר, פרופ' גבריאלה שלו.

מיכל רפאלי כדורי,  מנהלת משותפת בקרן הפרס מסרה  : " שולמית אלוני הייתה אישה פורצת דרך, אמיצה, ערכית, בעלת קול צלול וברור, שקידמה לאורך שנים סוגיות של זכויות אדם ואזרח, צדק חברתי, שוויון וחיים משותפים. הפרס על שמה נועד להמשיך את פועלה החשוב ולהשמיע את קולה החסר היום מאוד. היצירות שזכו מבטאות נאמנה את רוחה ודרכה של אלוני ז"ל ואת הערכים שאותם קידמה במשך השנים ואנו בטוחים שהיא הייתה גאה מאד בבחירתנו ובחתני פרסי מפעל החיים על שמה . "

שולמית אלוני ז"ל,  הייתה אשת ציבור פעילה במשך למעלה מחמישים שנה. היא כיהנה בכנסת למעלה מ-25 שנים, הייתה שרה בלי תיק בממשלת רבין הראשונה ושרת החינוך, התרבות, האמנויות, המדע והתקשורת בממשלת רבין השנייה. היא הקימה את רצ – התנועה לזכויות האזרח ולשלום - ועמדה בראשה מ-1973 ועד למיזוגה במסגרת מרצ אותה הובילה להישג הגדול בתולדותיה – 12 מנדטים בבחירות 1992. קודם לבחירתה לכנסת הייתה עורכת דין, מורה, ומגישת תכניות רדיו שעסקו בהגנה על זכויות האדם והאזרח ובהתמודדות עם קשיים שהציבו מוסדות המדינה בפני אזרחיה. היא פרסמה את ספר הלימוד הראשון באזרחות והייתה מראשוני הנאבקים בכפייה הדתית, במונופול הרבנות, למען זכויות נשים וקהילת הלהט״ב ולמען חיים משותפים של יהודים וערבים. בזכות פועלה הציבורי הוענק לה בשנת 2000 פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. בינואר 2014 הלכה לעולמה בגיל 86.
-----------------------------------------
לתקנון פרס שולמית אלוני לחצו כאן

לקול קורא פרס שולמית אלוני לחצו כאן

לטופס הגשה פרס שולמית אלוני לחצו כאן

 

חזרה לעמוד מופעים >
הזמנת כרטיסים מהירה
הופעה
תאריך
הצטרפות לניוזלטר
תיאטרון יפו – במה לתרבות עברית-ערבית, טיילת מפרץ שלמה 10 יפו העתיקה ת.ד. 3403 תל אביב 61030
טל’: 03-5185563, פקס:03-5185562, info@jaffatheatre.org.il
עמוד בית אודות חדשות כרטיסים פרס שולמית אלוני הצגות ומופעים תמיכה צור קשר