יולדות

בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל ובעיקר בשנות החמישים נעלמו אלפי תינוקות ופעוטות ממשפחותיהם. כשני שליש מהילדים היו ממשפחות עולים מתימן, היתר ממשפחות יוצאות טוניס, מרוקו, טריפולי, עירק, פרס ועוד – ומקצתם ילדים למשפחות שעלו ממדינות הבלקן.

ההצגה "יולדות" מביאה לקדמת הבמה את קולן של מי שהושתקו כל כך הרבה שנים, האימהות של הילדים שנחטפו, תוך חיבור ביניהן אלינו, נשים ואימהות של היום. ההשתקה – חיצונית ופנימית – חוזרת וצפה בכל אחד מהחלקים של "יולדות": היולדת בבית החולים שמתבקשת לא לשאול שאלות; האימהות שנותרות אילמות מול הצוותים הרפואיים; האחיות שבוחרות בהתחמקות ממענה לשאלות. השתקה היא חלק בלתי נפרד מהפקעה, בהיעדר קול, נעדרת גם הבעלות של נשים על הנרטיב והחוויות שלהן.

ההצגה מתבססת על ארבעה סוגי עדויות: עדויות מארכיון עמותת עמר"ם של האימהות שמספרות את סיפוריהן, ומסרבות לשכוח ולהישכח; עדויות של אחיות המבוססות על חקירות האחיות בוועדה אשר שופכות אור חלקי, מתחמק, על מנגנון החטיפה; עדותה של נכדה על סיפור סבתה אשר מדגימה את המעבר הבין-דורי של הטראומה וההשתקה; והפואמה "יולדות" של המשוררת והסופרת איריס אליה-כהן, עדות פואטית הפורשת את סיפור הלידה שלה.

בימוי: חנה ואזנה-גרינולד
דרמטורגיה: רחלי סעיד
הפואמה "יולדות" מאת איריס אליה-כהן
שחקניות יוצרות :
סלי ארקדש
מוריה בשארי-ליפשיץ
עדן אוליאל

כוריאוגרפיה: שירה אביתר
עיצוב תלבושות ותפאורה: פרידה שהם
צ'לו: אביגיל ארד
עוזרת מעצבת: נעה בנדהן
עיצוב תאורה: נדב ברנע
יעוץ והכוונה מוזיקלית: נעמה פרל
עוזרת במאית: נועה בן-ארי
הפקה: אביטל מישל-מאיר
ליווי אמנותי: אבי גיבסון בר-אל
צילום: דוד קפלן, נעה בן-ארי
חומרים נוספים מתוך ארכיון עמותת עמר"ם, ארכיון המדינה

* משך ההצגה כשעה ורבע

הזמנת כרטיסים - יומולדת 100 לאמיל חביבי
(ללא עלות)

דילוג לתוכן